עבודה עם שירות בתי הסוהר
במהלך עבודתנו עם שירות בתי הסוהר, לאחר שהופענו מול מאות אסירים
,נוכחנו לראות כי הדילמות המוסריות שאנו מציגים מעוררות אצל האסירים המון רגשות, מחשבות מעורבות ושיתופים שהשאירו אותנו ללא מילים.
אסירים שאינם יהודים הודו כי זאת הפעם הראשונה שהם מבינים מה הכוונה במילה שואה
ולמה יש להם בבית סוהר כל כך הרבה טקסים בנושא.
היו כאלה שאמרו שהם לא מאמינים שהעם היהודי עבר כל כך הרבה
והופתעו לגלות סיפורים קשים שעומדים בהיסטוריה של העם היהודי.
בכלא נווה תרצה רוב הבנות הודו שהתמודדו לפחות פעם בחיים שלהם עם דילמות מוסריות
ולכן ההזדהות והחיבור שלהן להצגה היה עמוק מהרגיל.
במקרים שאסירים מודים ומשתפים שהם התמודדו עם דילמות מוסריות, אנחנו דואגים לחדד בפניהם
את ההבדלים בין דילמה רגילה לדילמה מוסרית האם באמת מה שהאסירים חושבים שהם חוו הן באמת דילמות מוסריות?
ההבדל בהבחנה בין דילמות רגילות לדילמות מוסריות הוא זה שגורם לדיון להיות עמוק, אמוציונאלי ,עוצמתי ומשמעותי
בהצגות שלנו כלום לא ידוע מראש והקהל הוא זה שמקבל את ההחלטה לגבי הפתרון ומהלך העלילה.
במקרה של אסירים ,מתן הכלים לקבלת החלטה והאפשרות להוביל
הם דבר שלעיתים האסירים כבר שכחו לעשות בעיקר הוותיקים ביניהם.
ההשתתפות שלהם עם ההובלה שלהם והעבודה איתם על ק החשיבה המוסרית היא חלק הכרחי וחשוב גם בשיקום שלהם.
אחרי האסון שפקד אותנו ב7- באוקטובר הצגות התיאטרון מבלי להכניס פוליטיקה לעניין
הפכו להיות כלי הסברתי מצוין.
כמעט כל האסירים הערבים בסיום ההצגות עומדים על הרגליים ומתפללים שהחטופים יחזרו במהרה וזה בעקבות תהליך שהם עוברים במהלך ההצגה כאשר הם מתבקשים להיכנס לנעליהם של הדמויות מתקופת השואה.